תיאור: |
תוכן עניינים
מבוא............................................................................................................. 1
פרק 1: דור שני לניצולי שואה........................................................................... 3
1.1: שנות הארבעים והחמישים: מעגל השתיקה..................................... 6
1.2: שנות השישים: נקודת המפנה - משפט אייכמן................................. 5
1.3 שנות השישים: בין ספרות "לגיטימית" ל"בלתי לגיטימית"................ 8
פרק 2: הסטאלגים.......................................................................................... 9
2.1: כרונולוגיה של טרנד.................................................................... 11
2.2: מקורות השראה......................................................................... 14
2.3: סופו של עידן.............................................................................. 18
פרק 3: התמודדות ה"דור השני" עם זיכרון השואה באמצעות הסטאלגים............19
3.1: היתלוותם של הסטאלגים למשפט אייכמן..................................... 20
3.2: "מעגל השתיקה" בקשר למיניות בשואה....................................... 21
3.3: היהודי הגלותי ה"חלש" מול היהודי הציוני "החזק"...................... 22
3.4: ביקורת על הקריאה בסטאלגים כהתמודדות עם השואה................ 25
סיכום..........................................................................................................27
ביבליוגרפיה
מקורות נוספים
נספח 1
נספח 2
מבוא
"עד מהרה השתלהבו הנערות במידה כזאת מאשה של המדורה ומאשה של גיהנום, עד כי הסירו את חולצותיהן וחזיותיהן ונשארו לקרקר סביב הגבר הפצוע כשהן ערומות ממותניהן ומעלה. עתה קיבלה החינגה אופי של מעשה קדמוני אשר נשאב ממערות האופל של האדם הניאדרטאלי: נשים ערומות מרקדות, משתוללות ומענות עד מוות את הגבר הכבול."
מתוך סטאלג 217 (בולדר, 1961)
הציטוט הזה, לקוח מתוך ספרון בשם "סטאלג 217". ספרות הסטאלגים הייתה מאוד פופולארית בארץ, בשנות השישים של המאה הקודמת. בעבודה זו, בכוונתי לבדוק כיצד התמודדו בני "דור שני לשואה" בישראל, במחצית הראשונה של שנות השישים, עם הזיכרון של השואה, באמצעות הסטאלגים.
ראשית, בכוונתי להגדיר מהו "דור שני לשואה". בעוד תסמיניהם הפסיכולוגיים של ניצולי השואה עצמם אובחנו כסינדרום לכל דבר (Porter, 2006), אצל ילדיהם, הדעות חלוקות בעניין. גם הספרות המקצועית העוסקת ב"דור השני" היא מצומצמת יותר. בכוונתי להציג מגוון מחקרים פסיכולוגיים שמתמקדים בילדיהם של ניצולי שואה, וחוקרים את התסמינים אותם הם חווים. לאחר מכן, אבדוק את האקלים בו גדלו אותם ילדים של ניצולי השואה בשנות הארבעים, עד לצאתם של הסטאלגים. מה היה השיח הציבורי סביב השואה באותה התקופה? מה היו מקורות המידע מהם יכלו ללמוד על השואה? אילו אמצעים היו זמינים בפניהם על מנת להתמודד עם זיכרון המאורעות שהתרחשו להוריהם? שני חוקרים מרכזיים שיעזרו לי לענות על שאלות אלה הם שפירא (1997) שמדברת על ההבדל בין הזיכרון האישי לקולקטיבי של השואה, וברטוב (1997) שחוקר את כתביו של ק.צטניק.
משם אעבור לבחינה של תופעת הסטאלגים על כל כיווניה. בכוונתי לבדוק כיצד היא התחילה, מיהם יוצריה, מהם מקורות השראתה, מהם קווי העלילות של הספרים, מה פשר הצלחתם הגדולה ומה פשר דעיכתם הפתאומית. בחינה זו גם כן תתבסס על מספר חוקרי מפתח. אלי אשד (2002), בלש תרבות וחוקר ספרות פופולארית. אחד מן החוקרים היחידים שחקר את תופעת הסטאלגים מתחילתה ועד סופה, וניסה להבין את פשרה. עוד שני חוקרי מפתח הם Amit Pinchevski ו-Roy Brand (2007), שכתבו מאמר על הקשר שבין תרבות צריכת הסטאלגים, לבין משפט אייכמן שהתקיים בארץ, במקביל. מלבד המאמרים המחקריים, בחינת תופעת הסטאלגים תתבסס גם על הטקסטים של הסטאלגים עצמם, שכיום, מאוד קשה להשיגם. הם מוצאים למכירה במחירים מופקעים בחנויות יד שנייה ברחבי תל אביב, או בספרייה הלאומית בירושלים. יובאו במהלך הדיון גם קטעים מתוך העיתון "העולם הזה", אשר התפרסמו במקביל לפרסומם של הסטאלגים.
עוד מקור מאוד מרכזי, עליו בכוונתי להתבסס במהלך העבודה, הוא סרט תיעודי ישראלי בשם "סטאלגים". סרט זה, בבימויו של ארי ליבסקר שגם כתב אותו, יצא לאקרנים בסנימטקים ברחבי הארץ, בשנת 2007. בסרט זה, מנסה ליבסקר, לעמוד על מקור תופעת הסטאלגים, והאנשים שמאחוריה. הסרט כולל ראיונות עם אספנים של סטאלגים, עם כל מני אנשי תרבות שקראו סטלאגים בצעירותם, עם חוקרים שונים, ואף אלי אשד שנזכר קודם. סרט זה, לראשונה, גם חשף את כותביו של הז'אנר, והמוציא לאור שלו. לצד הראיונות, מביא הסרט גם קטעים ארכיוניים ממשפט אייכמן, אליו הוא עושה הקבלה. הסרט גם מנסה להראות את ההקבלה בין הסטאלגים לבין כתביו של ק.צטניק. כל אלה יבואו לידי ביטוי בסקירה שבכוונתי להביא, על תופעת הסטאלגים.
לאחר מכן, אבחן כיצד בני ה"דור השני לשואה" עשו בסטאלגים שימוש על מנת להתמודד עם זיכרונות הוריהם. כאן אנסה לבחון גם את הדעות שטוענות כי הסטאלגים עזרו בהתמודדות, וגם את הדעות הגורסות כי הסטאלגים דווקא מנעו אותה אותן מבטא החוקר דן מירון (1994). חלק זה יתבסס גם הוא על סרטו של ליבסקר (2007), ובנוסף על מאמריהם של ורדי (1990) שייעצה לקבוצה טיפולית של בני "הדור השני לשואה" וPinchevski & Brand- ((2007, שכותבים על הסטאלגים ומשפט אייכמן. לבסוף, אציג סיכום של הדיון.
נספח 1
מימין אלו שתי כריכות ספרים של סטאלגים - הרפרודוקציות, ואילו משמאל אלו שני שערים של מגזינים אמריקאים - המקור.
נספח 2
כריכת "בית הבובות" של ק. צטניק באנגלית. האיור מבוסס על צילום מבוים שהופיע על כריכת הספר בעברית, אבל כאן שפתי האסירה צבועות אדום. |
תגיות: |
שואה, דור שני לשואה, סטאלגים, פורנוגרפיה בשואה, זיכרון השואה, סמינריון, תודעת השואה במדיה, איבון קוזלובסקי, מעגל השתיקה, משפט אייכמן, מיניות בשואה, תקשורת, תקשורת המונים |