תיאור: |
דמוקרטיה ליברלית היא פילוסופיה נפלאה של הכללה. זה שלטון העם, ע"י העם ולמען העם והיום "העם" נתפס ככולם, ללא ההגבלות הלא מבוטאות אשר הוציאו בעבר את הנשים, האיכרים, או העבדים. דמוקרטיה ליברלית של ימינו מציעה את הפוליטיקה הכי מכלילה בהסטוריה האנושית. אך יש משהו בדינמיקה של דמוקרטיה הדוחף לקראת הוצאה מהכלל. הייתי רוצה לחקור את הדינמיקה הזאת ואז לבחון דרכים שונות לפיצוי על כך ומיזעור הדבר. מה המקר של דחיפה זאת כלפי הוצאה מהכלל? נוכל לנסח את זה באופן הבא: דמוקרטיה היא כוללנית בגלל שזה הממשל של כל העם אבל באופן פרדוקסלי זאת גם הסיבה שדמוקרטיה נוטה לכיוון הוצאה מהכלל. ההוצאה מהכלל היא תוצר לוואי של הצורך, בחברות בעלות ממשל עצמי, בדרגה גבוהה של אחדות. מדינות דמוקרטיות צריכות משהו כמו זהות משותפת. נוכל לראות למה ברגע שנשקול מה כרוך בממשל עצמי. האורח הבסיסי של לגיטימציה של מדינות דמוקרטיות מרמז שהן מיוסדות על ריבונות פופולרית. כעת, בשביל שהעם יהיה ריבוני הוא צריך ליצור ישות ולהיות בעל אישיות. הצורך הזה יכול להיות מבוטא באופן הבא: העם אמור לשלוט, כלומר חבריו מרכיבים יחידה הלוקחת החלטות, גוף שנוטל החלטות משותפות ע"י קונסנזוס או לפחות בחירת |